יש לך טקסט. עכשיו אילו שאלות כדאי לשאול עליו?

מצאת טקסט שמתאים לתלמיד. אולי כתבת אותו בעצמך ואולי עבדתם איתו כבר בקריאה.

עכשיו מגיע החלק הבא.

צריך להכין שאלות.

אפשר כמובן לשאול מי הדמות הראשית, איפה התרחש הסיפור ומה קרה בהתחלה. לפעמים אלה בדיוק השאלות שצריך.

אבל אם כל השאלות מבקשות מהתלמיד למצוא פרט שכבר כתוב בטקסט, אנחנו בודקים רק חלק קטן ממה שהוא הבין.

לא כל שאלה בודקת את אותו הדבר

ניקח סיפור קצר על ילד שמגיע לבית הספר ומגלה ששכח בבית את העבודה שהכין.

אפשר לשאול: איפה נמצאת העבודה? זו שאלה שהתשובה עליה נמצאת בטקסט.

אפשר גם לשאול: איך לדעתכם הילד הרגיש כשהבין שהעבודה נשארה בבית?

כאן כבר צריך להשתמש במה שקראנו כדי להבין משהו שלא בהכרח נאמר במפורש.

ואפשר לשאול: מה הייתם מציעים לו לעשות עכשיו?

השאלה הזאת לוקחת את התלמיד עוד צעד החוצה מהטקסט ומבקשת ממנו לחשוב על המצב.

שלוש השאלות עוסקות באותו סיפור, אבל הן דורשות מהקורא דברים שונים.

מתחילים ממה שרוצים לדעת

לפני שכותבים שאלות כדאי לעצור לרגע ולחשוב מה אנחנו רוצים לבדוק.

אם חשוב לנו לדעת האם התלמיד עקב אחרי רצף האירועים, נוכל לשאול מה קרה קודם ומה קרה אחר כך.

אם אנחנו רוצים לבדוק האם הוא הבין קשר בין שני אירועים, השאלה צריכה לדרוש ממנו לעשות את החיבור הזה.

ואם אנחנו רוצים שהוא יסיק משהו שלא נאמר במפורש, לא מספיק לשאול אותו על פרט שהוא יכול פשוט להעתיק מהשורה השלישית.

השאלה הטובה אינה בהכרח השאלה הקשה.

היא השאלה שמתאימה למה שרצינו שהתלמיד יעשה עם הטקסט.

ומה לגבי שאלות אמריקאיות?

גם כאן הכול תלוי בדרך שבה בונים אותן.

שאלה עם ארבע תשובות אינה בהכרח קלה יותר משאלה פתוחה.

האתגר נמצא גם באפשרויות שאנחנו נותנים. אם שלוש תשובות מופרכות לחלוטין ורק אחת קשורה לטקסט, התלמיד יכול לבחור בה בלי להבין הרבה.

אפשר לכתוב מסיחים שנשמעים אפשריים, אבל אינם מתאימים למה שנאמר בטקסט. אז התלמיד צריך באמת לחזור למה שקרא ולבחור.

מצד שני, לא כל פעילות צריכה להפוך למבחן.

לפעמים אנחנו רוצים דווקא שאלה קצרה ופשוטה שתיתן לילד הצלחה ותאפשר לו להמשיך.

כמה שאלות צריך להכין?

אין מספר אחד שמתאים לכל טקסט ולכל תלמיד.

קטע קצר לא חייב להסתיים בעשר שאלות רק מפני שיש מקום בדף.

לפעמים שלוש שאלות שנבחרו היטב נותנות יותר מידע משמונה שאלות שחוזרות שוב ושוב על אותה פעולה.

כדאי גם לחשוב על הילד שיושב מולנו. אם עצם הקריאה דרשה ממנו מאמץ רב, דף ארוך של שאלות יכול להפוך את העבודה כולה למתישה.
במקרה אחר דווקא נרצה להמשיך עם הטקסט ולבדוק אותו מכמה כיוונים.

השאלות הן חלק מהעבודה עם הטקסט. הן לא המטרה בפני עצמן.

ומה אם צריך להכין שאלות שוב ושוב?

כאן הזמן מתחיל להיות חלק מהעניין.

כשעובדים עם טקסט אחד, אפשר לקרוא אותו ולנסח כמה שאלות.

אבל אם בכל שבוע עובדים עם טקסט אחר, עם תלמידים שונים ועם מטרות שונות, אותה פעולה חוזרת שוב ושוב.

זה אחד המקומות שבהם אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקבל נקודת התחלה, ואז להחליט מה להשאיר, מה לשנות ומה למחוק.