שטף קריאה בכיתה ג׳: כשהטקסט מתקדם מהר יותר מהקריאה

בכיתה ג׳ קורה משהו מעניין.

הילד כבר קורא. הוא עבר את השלבים הראשונים של רכישת הקריאה, מכיר מילים רבות ויכול להתמודד עם טקסטים ארוכים יותר.

אבל גם הטקסטים משתנים.

המשפטים מתארכים, אוצר המילים מתרחב ובהדרגה הילד פוגש יותר טקסטים שבהם הניקוד חלקי או אינו מופיע כלל.

אצל ילד שהקריאה שלו כבר מבוססת, המעבר הזה יכול להתרחש כמעט בלי שנרגיש.

אצל ילד שעדיין משקיע מאמץ רב בקריאה, כיתה ג׳ יכולה דווקא לחשוף את המקומות שבהם השטף עדיין לא התבסס.

מה משתנה בקריאה בכיתה ג׳?

בשלבים הראשונים של לימוד הקריאה הניקוד נותן לילד מידע רב על הדרך שבה צריך לקרוא את המילה.

בכיתה ג׳ מתחיל מעבר הדרגתי לקריאה של טקסטים ללא ניקוד.

עכשיו הילד צריך להסתמך יותר על המילה שהוא מכיר, על מבנה המשפט ועל המשמעות של מה שהוא קורא.

מילה שהוא הצליח לקרוא כשהייתה מנוקדת יכולה פתאום לדרוש ממנו מחשבה נוספת כשהניקוד נעלם.

זו אחת הסיבות שכדאי להמשיך להקשיב לקריאה גם אחרי שנראה שהילד כבר יודע לקרוא.

אם רוצים להבין את התמונה הרחבה יותר, אפשר לקרוא על שטף קריאה ועל המרכיבים שאנחנו מקשיבים להם בזמן הקריאה.

איך נראה קושי בשטף הקריאה בכיתה ג׳?

לא תמיד מדובר בילד שלא מצליח לקרוא.

לפעמים דווקא להפך.

הוא קורא את הטקסט, אבל הקריאה דורשת ממנו הרבה יותר מאמץ ממה שנראה מבחוץ.

הוא נעצר לפני מילים מסוימות. חוזר להתחלת המשפט. קורא מילה באופן אחד ואז משנה אותה כשהוא מבין שהמשפט לא מסתדר.

אצל ילד אחר הקריאה נשמעת מהירה, אבל כשמקשיבים היטב מגלים השמטות, החלפות וניחושים.

יש גם ילדים שקוראים את רוב המילים נכון, אבל כל מילה עומדת בפני עצמה והמשפט כמעט לא מקבל קצב והנגנה.

אלה מצבים שונים ולכן גם התרגול לא צריך להיות זהה.

ומה קורה כשהניקוד מתחיל להיעלם?

לא צריך למהר להסיק שילד שמתקשה בטקסט לא מנוקד אינו יודע לקרוא.

המעבר עצמו דורש הסתגלות.

אפשר לבדוק מה קורה כאשר אותו ילד קורא טקסט מנוקד לעומת טקסט שבו הניקוד מופחת.

אם יש הבדל גדול, קיבלנו מידע חשוב על המקום שבו הוא נמצא כרגע.

אפשר גם להסתכל על סוג המילים שמעכבות אותו. האם אלה מילים שהוא מכיר בדיבור? האם הוא מצליח להבין אותן אחרי שקרא את המשפט? האם אותה מילה נעשית קלה יותר כשהיא מופיעה שוב?

המטרה היא לא להעלים את הניקוד ביום אחד.

המטרה היא לעזור לילד להשתמש בהדרגה ביותר מידע מתוך המילה, המשפט והטקסט כולו.

הילד קורא נכון, אבל לא מבין מה קרא

כדאי להפריד בין שני דברים.

שטף קריאה והבנת הנקרא קשורים זה לזה, אבל הם אינם אותו דבר.

ילד יכול לקרוא טקסט בצורה שנשמעת מצוין ועדיין להתקשות בהבנה.

מצד שני, כאשר כל תשומת הלב שלו מופנית לפענוח המילים, קשה יותר להחזיק בראש את המשפט, לחבר מידע בין פסקאות ולעקוב אחרי הרעיון של הטקסט.

אפשר לבדוק זאת בצורה פשוטה.

אחרי קטע קצר, לא חייבים לפתוח מיד דף שאלות. אפשר פשוט לשאול: מה קרה כאן? מה גילית? למה לדעתך הדמות עשתה את זה?

התשובה נותנת לנו עוד מידע על מה שקורה בזמן הקריאה.

צריך למדוד כמה מילים הילד קורא בדקה?

מדידת קצב יכולה להיות חלק מהערכת שטף הקריאה, אבל המספר לבדו לא מספיק.

אם ילד קורא מהר ומחליף מילים, המהירות אינה מספרת את הסיפור.

אם ילד קורא לאט יותר אבל מדויק, מבין ומתחיל לקרוא משפטים ברצף, גם את זה צריך לראות.

כשבודקים קריאה בצורה מסודרת מסתכלים על יותר מקצב. חשובים גם הדיוק ואופן הקריאה בקול.

לכן בתרגול עצמו לא הייתי הופך את השעון למטרה.

המטרה היא לראות מה משתנה בקריאה.

איך מתרגלים כשכל ילד נמצא במקום אחר?

בכיתה ג׳ הפערים כבר יכולים להיות בולטים.

ילד אחד קורא ספרים בעצמו. ילד אחר קורא היטב טקסט מנוקד אבל נעצר הרבה יותר כשהניקוד יורד. אצל ילד שלישי גם הקריאה המנוקדת עדיין דורשת עבודה.

כשעובדים באופן פרטני אפשר להתחיל בדיוק מהמקום הזה.

לא צריך לבחור טקסט רק מפני שכתוב עליו "כיתה ג׳". כדאי לבחור אותו לפי הילד שיושב מולנו.

לפעמים נרצה טקסט קצר ומנוקד. בהמשך אפשר להפחית חלק מהניקוד. אצל ילד אחר אפשר כבר לעבוד עם טקסט מורכב יותר ולהתמקד ברצף, בדיוק ובהבנה.

הכיתה מספרת לנו בערך באיזה שלב הילד נמצא.

הקריאה שלו מספרת לנו מה הוא צריך.