שטף קריאה בכיתה ב׳: הילד כבר קורא, אבל הקריאה עדיין לא זורמת

כיתה ב׳ יכולה להיות תקופה קצת מבלבלת בכל מה שקשור לקריאה. מצד אחד, הילד כבר למד לקרוא. הוא מכיר אותיות, מצליח לקרוא מילים ומשפטים
ויכול להתמודד עם טקסט. מצד שני, אצל לא מעט ילדים הקריאה עדיין דורשת עבודה רבה.

מילה אחת נקראת מיד. במילה הבאה הילד נעצר. לפעמים הוא מתחיל לקרוא מילה, מנחש את ההמשך ומגלה שהמילה שכתובה שם בכלל אחרת.
כשהמשפט ארוך, הוא עלול להגיע לסופו וכבר לא לזכור איך התחיל. זה לא אותו שלב של ילד שרק מתחיל ללמוד לקרוא. עכשיו צריך לעזור לקריאה להפוך בהדרגה ליותר בטוחה ורציפה. 

אם רוצים להבין קודם מה עומד מאחורי המושג שטף קריאה, אפשר לקרוא כאן הסבר רחב יותר על דיוק, קצב ואופן הקריאה.

מה מחפשים בקריאה של ילד בכיתה ב׳?

אין רגע אחד שבו ילד עובר מ״יודע לקרוא״ ל״קורא שוטף״. המעבר קורה בהדרגה.

כשמקשיבים לילד בכיתה ב׳ אפשר לשים לב לכמה דברים. האם הוא מזהה מילים שכבר פגש בלי לפרק אותן בכל פעם מחדש? האם הוא מדייק במילים או מרבה לנחש? האם הוא מצליח לקרוא כמה מילים ברצף? האם הוא מתייחס לנקודה ולסימן שאלה כשהוא קורא בקול? והאם הוא יודע לומר משהו על מה שקרא?

לא צריך להפוך כל קריאה למבחן. לפעמים כמה דקות של הקשבה נותנות תמונה טובה מאוד.

הוא קורא לאט. צריך לדאוג?

קריאה איטית כשלעצמה לא אומרת מספיק. חשוב לראות מה קורה בזמן הקריאה.

ילד אחד קורא לאט מפני שהוא עדיין מפענח הרבה מהמילים. ילד אחר קורא לאט אבל מדויק מאוד, מבין את הטקסט ובהדרגה צובר ביטחון. ויש ילד שקורא דווקא מהר, אבל משמיט חלקי מילים ומנחש לפי ההתחלה שלהן. לכן לא כדאי להסתכל רק על הזמן. כדאי להקשיב לדיוק, לקצב

ולאופן שבו הילד קורא בקול ולנסות להבין איפה נמצא הקושי.

איזה טקסט מתאים לתרגול בכיתה ב׳?

טקסט טוב לתרגול אינו הטקסט הכי קשה שהילד מסוגל איכשהו לסיים.

אם כמעט בכל משפט יש כמה מילים שדורשות מאבק, הילד עסוק רוב הזמן בפענוח. מצד שני, גם טקסט שהוא קורא מיד וללא שום מאמץ לא תמיד נותן הרבה מקום לתרגול. כדאי למצוא טקסט שבו הילד יכול לקרוא חלק משמעותי בעצמו, לצד מילים ומשפטים שדורשים ממנו עוד עבודה.

גם התוכן משנה. 

סיפור מצחיק, קטע מידע על בעל חיים שהילד אוהב או טקסט שמתחבר למשהו שמעניין אותו יכולים לשנות את הנכונות שלו לקרוא. בכיתה ב׳, הרצון להמשיך לקרוא חשוב מאוד.

למה לחזור על אותו טקסט?

כי בקריאה השנייה הילד כבר לא מתחיל מאפס.

הוא מכיר את הנושא. הוא כבר פגש את המילים. הוא יודע בערך לאן המשפט הולך. אפשר לנצל את ההיכרות הזאת כדי לעבוד על הקריאה עצמה.

אבל אין צורך להפוך את זה ל״תקרא שוב עד שתצליח״. בפעם הראשונה אפשר פשוט לקרוא. בפעם אחרת אפשר לחפש מידע מסוים, לענות על שאלה,
למצוא מילים שחוזרות בטקסט או לבצע פעילות שמצריכה לחזור אליו.

הילד פוגש שוב את אותו חומר, אבל יש לו סיבה חדשה לקרוא אותו.

לתקן כל טעות?

לא בהכרח באותו רגע.

אם עוצרים את הילד אחרי כל שגיאה, לפעמים הקריאה הופכת לרצף של תיקונים במקום לקריאה של טקסט.

יש טעויות שכדאי לעצור עליהן. במקרים אחרים אפשר לתת לילד להגיע לסוף המשפט ולראות אם הוא מבחין בעצמו שמשהו לא מסתדר.

אפשר גם לחזור אחרי הקריאה למילה מסוימת ולבדוק אותה יחד. המטרה אינה להתעלם מטעויות. אנחנו רוצים שהילד ילמד להסתכל על מה שקרא, 
להקשיב לעצמו ולבדוק אם המילה והמשפט הגיוניים.

כמה זמן צריך לתרגל?

עדיף לחשוב על תרגול שאפשר לחזור אליו מאשר על מפגש ארוך שהילד ירצה להימנע ממנו בפעם הבאה.

משך הזמן שמתאים לילד אחד לא בהכרח מתאים לאחר. אפשר להתחיל בפרק זמן קצר שבו הילד באמת קורא ועובד עם הטקסט. 
אם הוא עדיין מרוכז ורוצה להמשיך, ממשיכים. אם התרגול הופך למאבק סביב עצם הקריאה, כדאי לבדוק גם את רמת הטקסט ואת סוג הפעילות שבחרנו.

איך מתרגלים כשכל ילד קורא אחרת?

שני ילדים בכיתה ב׳ יכולים להיות במקומות שונים מאוד בקריאה.

אחד כבר קורא ברצף אבל עדיין ממהר ומחליף מילים. ילד אחר קורא במדויק, אבל כל משפט דורש ממנו זמן ומאמץ.
אצל ילד שלישי הקושי מופיע דווקא כשהטקסט מתארך. לכן תרגול שטף קריאה לא צריך להיראות אותו דבר אצל כולם.

כשעובדים עם ילד באופן פרטני אפשר לבחור את הטקסט ואת הפעילות לפי מה שקורה אצלו בקריאה. אם הוא עדיין משקיע מאמץ רב בפענוח,
התרגול צריך להתחשב בזה. אם המילים כבר נקראות בקלות אבל הקריאה נשארת מקוטעת, אפשר לעבוד על רצף הקריאה ועל האופן שבו המשפט נשמע.

המטרה היא לא להביא את הילד לקצב של ילד אחר.

המטרה היא לזהות מה עוצר אותו עכשיו ולעבוד משם.

תרגול שטף קריאה בכיתה ב׳ עם קשת

בקשת הילד עובד עם טקסט ועם פעילויות שמחזירות אותו אל המילים ואל התוכן שקרא.

במקום שכל תרגול יסתיים בקריאה אחת של הטקסט, הילד ממשיך לעבוד איתו דרך משימות ומשחקים.

קשת מתאימה לעבודה פרטנית עם מורה להוראה מתקנת וגם לתרגול בבית. אפשר לבחור לילד את התוכן שמתאים למקום שבו הוא נמצא בקריאה
ולהמשיך משם בקצב שלו. המטרה אינה לגרום לכל הילדים לקרוא באותו קצב. אנחנו רוצים שכל ילד יוכל לעבוד מהמקום שבו הוא נמצא ולהמשיך להתקדם משם.