שטף קריאה: הילד קורא נכון, אז למה הקריאה עדיין קשה לו?

לפעמים שומעים ילד קורא ולא מבינים איפה בדיוק הבעיה. 
הוא מכיר את האותיות, מצליח לקרוא את רוב המילים וכשמתקנים אותו הוא בדרך כלל מבין מה הייתה הטעות. 

ובכל זאת, הקריאה קשה.

הוא נעצר באמצע משפט, חוזר למילה שכבר קרא או משקיע זמן רב בפענוח. כשהוא מגיע לסוף הפסקה, לפעמים קשה לו לספר מה בעצם קרא.

כאן כדאי להסתכל על שטף הקריאה.

מה זה שטף קריאה?

שטף קריאה אינו פשוט קריאה מהירה.

כשמקשיבים לילד קורא אפשר לשים לב לדיוק שלו בקריאת המילים, לקצב שבו הוא קורא ולאופן שבו המשפט נשמע. האם הוא קורא ברצף? האם הוא עוצר במקום שמתאים למשפט? האם הקריאה נשמעת כמו שפה מדוברת או כמו אוסף של מילים נפרדות?

ילד יכול לקרוא מהר ולטעות בהרבה מילים. ילד אחר יכול לקרוא כמעט ללא טעויות אבל לעצור אחרי כל שתיים או שלוש מילים.

לכן מהירות לבדה לא מספרת לנו מספיק. המטרה היא שהקריאה תדרוש בהדרגה פחות מאמץ, כדי שהילד יוכל להקדיש תשומת לב גם למה שהוא קורא.

איך נראה קושי בשטף הקריאה?

אפשר להתחיל פשוט מלהקשיב.

תנו לילד לקרוא קטע שמתאים בערך לרמה שלו ונסו לא לעצור אותו אחרי כל טעות. שימו לב למה שקורה בזמן הקריאה.

האם הוא קורא את המילה בשלמותה או מפענח כמעט כל מילה מחדש? האם הוא מנחש מילים לפי האותיות הראשונות?

האם הוא חוזר שוב ושוב לאותה מילה? האם הוא עוצר במקומות שמתאימים למשפט?

אחרי כמה שורות אפשר לעצור ולשאול אותו מה קרה בטקסט. השאלה הזאת יכולה לגלות לא מעט. לפעמים ילד משקיע כל כך הרבה מאמץ בקריאה עצמה,
עד שבסוף הפסקה הוא כבר מתקשה לעקוב אחרי התוכן.

האם ילד שקורא לאט בהכרח מתקשה בקריאה?

לא.

קצב הקריאה הוא רק חלק מהתמונה.

לפני שמנסים לגרום לילד לקרוא מהר יותר, כדאי להבין מה מאט אותו. יכול להיות שהוא עדיין צריך לפענח מילים רבות. יכול להיות שיש בטקסט מילים שאינן מוכרות לו. לפעמים הילד קורא כל מילה בנפרד ולכן מתקשה לחבר את המילים למשפט רציף.

ויכול להיות שהטקסט פשוט קשה מדי בשלב הזה. לכן שעון יכול לתת לנו מידע על הקריאה, אבל הוא לא יכול להסביר לבדו מה הילד צריך לתרגל.

למה קוראים שוב את אותו הטקסט?

קריאה חוזרת מאפשרת לילד לפגוש שוב מילים ומשפטים שכבר קרא.

בקריאה הראשונה הכול חדש. יש מילים שדורשות פענוח ומקומות שבהם הקריאה נעצרת. במפגש הבא עם הטקסט חלק מהמילים כבר מוכרות. אחרי כמה קריאות אפשר לפעמים לשמוע שינוי. מילה שדרשה קודם מאמץ נקראת עכשיו ברצף. משפט שנשמע מקוטע מתחיל להישמע כמו משפט.

אבל יש כאן קושי שכל הורה ומורה מכירים.

הילד כבר קרא את הקטע. למה שירצה לקרוא אותו שוב?  במקום להסתפק בבקשה לקרוא שוב, אפשר לתת לחזרה מטרה אחרת.
לחפש מידע בטקסט, לענות על שאלה, למצוא מילה מסוימת או לבצע פעילות שמחזירה את הילד אל מה שכבר קרא.

הטקסט נשאר מוכר. המשימה משתנה.

איזה טקסט כדאי לבחור לתרגול?

לא תמיד מספיק לדעת באיזו כיתה הילד.

שני ילדים שיושבים באותה כיתה יכולים לקרוא ברמות שונות מאוד. אם כמעט כל שורה מלאה בעצירות, ניחושים ותיקונים, ייתכן שהטקסט קשה מדי לתרגול עצמאי. מצד שני, אם הילד קורא את הטקסט בקלות רבה ואין בו כמעט שום דבר שמאתגר אותו, ייתכן שכדאי להתקדם.

אנחנו מחפשים טקסט שהילד יכול להתמודד איתו ושעדיין נותן לו מקום לעבוד על הקריאה. כשעובדים עם ילד בכיתה ב׳, כדאי להתייחס גם לשלב שבו הקריאה נמצאת ולא רק לרמת הקושי של הטקסט. הרחבנו על זה בעמוד על תרגול שטף קריאה בכיתה ב׳.

בכיתה ג׳ נכנס לתמונה גם המעבר ההדרגתי לקריאה ללא ניקוד. הרחבנו על כך בעמוד על תרגול שטף קריאה בכיתה ג׳.